עבדון - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רובין ואח'

החלטה

1. לפניי בקשה להורות על ביטול מינוי הבורר שמינה רשם האגודות השיתופיות. לטענת המבקש פעל הרשם ללא סמכות, שכן בהיעדר הסכמה בין הצדדים (שממילא לא נתבקשה) מסורה הסמכות לקבוע את זהות הבורר לבית המשפט אשר הורה על עיכוב ההליכים.

הבקשה הובאה אליי במסגרת התורנות עקב יציאתה של השופטת דגן, שהורתה על עיכוב ההליכים, לחופשת שבתון.

2.המשיבה, מושב עובדים המאוגד כאגודה שיתופית (להלן: האגודה). האגודה הגישה תובענה כספית נגד המבקש (להלן: רובין) ואחרים שנמנים עם חבריה. רובין הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף, ולחילופין לעיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות).

3.לאחר דיון בבקשה, הגיעה השופטת דגן לכלל מסקנה כי בהתאם לתקנון האגודה ובשים לב להוראות תקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), התשל"ב-1972 (להלן: תקנות האגודות השיתופיות) ולסעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות, מן הראוי להורות על עיכוב ההליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות. הערעור שהגישה האגודה, נדחה.

4.בעקבות זאת פנתה האגודה לרשם האגודות השיתופיות בבקשה למנות בורר אשר יכריע בסכסוך בין בעלי הדין. הרשם מינה את עו"ד רון בן מיור לשמש בורר וקבע כי חלות עליו הוראות חוק הבוררות. במועד הגשת הבקשה דנן התקיימה ישיבת בוררות אחת.

טענות הצדדים

5.לטענת רובין, בהתאם לתקנה 2א(ו) לתקנות האגודות השיתופיות היה על האגודה לפנות אליו תחילה כדי להסכים על זהות הבורר. בהיעדר הסכמה היה עליו לפנות לבית המשפט שעיכב את ההליכים. לדעתו, היות שהאגודה בחרה לפנות לבית המשפט הביע בכך את דעתה כי הסמכות למנות את הבורר מסורה לבית המשפט, ולא לרשם האגודות השיתופיות.

מינוי בורר על ידי רשם האגודות השיתופיות נעשה אפוא שלא כדין, ומן הדין לבטלו. לא כל שכן כאשר הפנייה אליו נעשתה בחלוף ארבע שנים בקירוב לאחר הגשת התובענה לבית המשפט.

בד בבד עם הגשת הבקשה דנן פנה רובין לרשם האגודות השיתופיות וביקש לבטל את המינוי. לא הוברר אם הרשם נתן החלטה בבקשה ואם כן, מהי החלטתו.

6.האגודה מתנגדת לבקשה. לדעתה עם מתן החלטתו בדבר עיכוב ההליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות סיים בית המשפט את מלאכתו, ואין זה מסמכותו לפקח על המשכו של ההליך. מה גם שהסמכות לדון בענייני בוררות מסורה לבית המשפט המחוזי. נוסף על כך, הרי שלנוכח עמדת הצדדים אין להניח שהיתה מושגת הסכמה על אודות זהות הבורר.

לטענתה, היות שמוסד הבוררות שנקבע בתקנון האגודה אינו קיים, פנתה - בהתאם לתקנה 2א(ו) לתקנות האגודה השיתופית - לרשם האגודות השיתופיות.

7.המחלוקת בין בעלי הדין משפטית בעיקרה. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה (רובין בחר שלא להגיש תשובה לתגובה) החלטתי להכריע בה ללא צורך בדיון במעמד הצדדים.

דיון

8.תקנון האגודה קובע כי "כל סכסוך בגלל עסקי האגודה אשר יתגלה בין חברים או בין חברים לשעבר...מצד אחד ובין האגודה או ועד ההנהלה מצד שני, ימסר למשפט חברים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י. "

המוסד "משפט חברים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י" חדל להתקיים, ולכן חלה הסיפא של תקנה 2א(ו) לתקנות האגודות השיתופיות. וזו לשון התקנה:

"אגודה שסווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר בדרך של בוררות, ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים – בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו – ייושב הסכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע ייושב הסכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע".

9.יש להכריע אפוא בשאלה אם דבק פגם בהתנהגות האגודה בכך שלא הקדימה ופנתה לרובין כדי לקבל את הסכמתו לזהות הבורר, ואם כן, אם פגם זה יורד לשורשו של העניין ומצדיק את ביטול התהליך אצל רשם האגודות השיתופיות.

שאלה נוספת הטעונה הכרעה היא אם הגשת תובענה לבית המשפט שוללת מהצדדים את האפשרות לפנות לרשם האגודות השיתופיות כדי שייקבע את זהות הבורר. בתוך כך יש להכריע בסוגיית הסמכות העניינית לדון בבקשה למינוי בורר - בית המשפט שהורה על עיכוב ההליכים או בית המשפט המחוזי בלבד.

האם קיים פגם בהתנהגות האגודה